לא כולנו אמורים לשמור על קשר הדוק עם המשפחה הגרעינית, כיצד לדעת מתי החוזה הנשמתי הסתיים מול קשרי דם?

מגיל ההתבגרות והלאה אנחנו אמורים לתפוס בעלות על חוזה הנשמה שלנו ולממש אותו בכל בחירה. לפעמים המערכת המשפחתית כבר לא תומכת בנו ואין מה להלחץ מזה. ילדי העידן החדש (הילדים שנולדו משנת 2000 והלאה) מבחינים בקלות האם הווית ההורים או האחים אינה תומכת בהם ומייצרת הסתרה. מערכת התסרה היא מצב בו אנשים מתכחשים לקריאה הפנימית של הנשמה, חיים בפחד ומספרים לעצמם סיפורים שמונעים מהם להפגש עם שלבי ההתפתחות הבאים שלהם. ההסתרה הזו יוצרת מגבלה לא רק על אותם אנשים, אלא גם על הסובבים אותם, בני משפחה אחרים.

ברמת הבחירה הנשמתית תינוק יודע בדיוק לאיזו משפחה נולד ולמעשה הוא בחר באופן מושכל במשפחה שתתמוך בו וגם תאתגר אותו להמשך התפתחות כחלק מהחוזה הנשמתי. אכן בשנות הילדות הראשונות ילד אינו מחזיק בחיבור מספיק הדוק למסע הנשמה ולמרות שרבים מילדי העידן החדש יודעים כבר מרגע לידתם מה נכון להם, ההורים והאחים משחקים תפקיד הכרחי בהתפתחות. בשלבי הילדות הראשונים, מגבלות הוריות וקשיים הם הזדמנויות למידה ואין ברירה אלא לעבור אותם. מבוגרים רבים תוספים את חווית הילדות שלהם כמכאיבה וטראומטית, למרות שהייתה בה הרבה למידה. כדאי לנו להפטר מהתפיסה שהילדות שלנו הייתה הקרבה וביטול עצמי בעל כורחנו. כנראה שזה מה שהיינו צריכים לעבור והיו לנו את משאבי הנפש לשרוד את התקופה ולהמשיך לצמוח.

מגיל ההתבגרות והלאה החוזה הנשמתי נכנס לתוקפו וכבר אין תרוצים. בני הנוער אמורים לקחת בעלות על תסריט החיים שלהם ולרוץ איתו ללא מגבלות משפחתיות גם אם הדבר בניגוד לדעת ההורים. יש מקרים בהם הצל ההורי יצר כבר מערכות אמונה מגיבילות או מערכות הסתרה ואותו צעיר יאצץ ללמוד כיצד להשחרר מהן (לפעמים זה לוקח שנים רבות). אני לא מדבר על מצבים בהם נער או נערה מבקשים לקחת סמים, אלכוהול, מגלים נטיות אובדניות, התמכרותיות, דכאוניות או כל חוויה מזיקה אחרת. אני מדבר על מצבים בהם נער או נערה מגלים רצון כנה לעסוק בתחום מסויים, לנסות תחום חדש... הורים אמורים לתמוך גם אם זה לא נראה להם.

בגילאים מבוגרים כבר אין שאלה - הורים או אחים לא אמורים להגביל אותנו ומי שבכל זאת מגביל או מקטין עדיף להתרחק ממנו. תגלו את זה כאשר תבואו לשתף את בני המשפחה שלכם בשמחה במשהו חדש שאתם מתכננים לעשות ותקבלו כתף קרה. במקרים אחרים יבקרו אתכם גם אם לא שיתפתם את בני המשפחה. כלומר תקבלו ביקורת לא בונה שיושבת בדר"כ על הפחדים של בני המשפחה. יש מצבים שאתם משכנעים את עצמכם מראש שלא תצליחו לעמוד על שלכם מול ההורים או האחים שלכם וכאן נדרש אומץ גדול להגדיר מחדש את חוקי המשחק.

כאשר אני מלווה אנשים בוגרים שנמצאים בקונפליקט מול בני המשפחה שלהם, אחת המשימות היא להקטין את עוצמת הצל שבני המשפחה מאפילים על ידי צנון יחסים, ללא יסורי מצפון או פחדים מניתוק היחסים. יש מקרים בהם ניתוק יחסים עדיף על פני שימור הצל המגביל. לפעמים כאשר אתם מגדירים מחדש את הגבולות שלכם נסללת הדרך למערכת יחסים בריאה יותר. במקרים אחרים אני מעודד את המטופלים שלי לצאת לדרך ללא קבלת אישור הורי או אישור מהאחים.

המטרה של תהליך הזה הוא שחרור מכבלים על מנת לייצר עצמאות פנימית מתוך חיבור למסע הנשמה. עצמאות היא שלב התפתחותי הכרחי של כל נשמה. הסובבים אותנו אמורים לתמוך בנו ולסייע בתהליך הצמיחה. במקרים רבים קושי המערכות יחסים מייצר הזדמנות ללמידה וההתפתחות, אך לא בכל מקרה. יש מקרים שקושי הוא בזבוז אנרגטי מיותר ועדיף להתרחק.